החלטה בתיק עמ"ת 53423-12-11

הצדדים יטענו לגוף הערר.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ט' טבת תשע"ב, 04/01/2012 במעמד הנוכחים.

עו"ד אורינוב: חוזר על נימוקי הערר ומבקש לציין כאן מתקיים אחד החריגים של הפסיקה לשחרר לגמילה כבר בהליך המעצר, והחריג זה בגלל רצון כן ואמיתי להשתלב בהליך גמילה. בנוסף יש בחלופת המעצר של שילוב בקהילה סגורה כדי לצמצם את רמת המסוכנות. זה בכל מקרה, קל וחומר במקרה שלנו. מכלול הנתונים מצביעים לטעמי על התקיימות החריג הזה, ראשית שירות המבחן התרשם ממוטיבציה כנה ואמיתית של העורר לעבור הליך גמילה בקהילה סגורה, עצם העובדה ששירות המבחן המליץ לאחר בדיקות רבות, מלמדת על סיכויי הצלחה טובים שאם לא כן שירות המבחן לא היה מבזבז זמנו לריק. העורר עבר ראיון קבלה בקהילה סגורה שמצא אותו מתאים, אם מישהו היה סבור שמדובר במניפולציה או התחזות או בהעדר רצון אמיתי וכן או סיכויים להצליח, אף אחד לא היה מקבל אותו. יש רשימת המתנה ארוכה לכל מעון סגור.

לפי הפסיקה יש חריג אחד של התחלת הטיפול.

לשאלה למה העורר לא התחיל קודם לכן הליך טפול אני משיב שהיו מספר ניסיונות, היו 2 ניסיונות, במסגרת מרכז חוסן ולא בהליך משפטי, ואז  נדון לעבודות שירות ולכן ההליך פסק וזה נמצא בתסקיר. והטעם השני, היווצרות הנסיבות החדשות שזה לא רק התמיכה המשפחתית הרחבה אלא גם התמסדות והקמת תא משפחתי. הוא החליט לשנות פאזה בחיים. חברתו מורה וסטודנטית להנדסת כימיה וכל המשפחה מגלה עכשיו רצון רב לסייע לעורר ובכך גם לסייע להם לבנות תא משפחתי. יש תמיכה משפחתית יוצאת דופן וזה בסיס מאוד מרכזי בהליך. זה מתגבר ונותן סיכויי הצלחה. מעולם לא ניתנה לו הזדמנות קודם לכן על ידי ביהמ"ש וטעם נוסף שדווקא המעצר, גורם לעורר לערוך חשבון נפש.

לגבי העבירות - אני לא שותף לקביעה של בימ"ש קמא של רווח כלכלי, מפנה לאישום השלישי וזה מלמד שהדברים לא נעשים לרווח כלכלי נטו.  אולי הוא גרף לכיסו, אם מדובר בכסף אז כמה שקלים בודדים. אי אפשר להגיד מהאישום הזה שהוא עוסק בסחר לשם רווח כלכלי נטו, על 400 ש"ח? כאשר כל היתר עובר לסוכן.

מדובר בעורר צעיר שרוצה לשקם עצמו ומגלה מוטיבאציה ושירות המבחן סבור שניתן לאפשר לו את ההשתלבות הזאת. מדובר בקהילה סגורה עם תנאים מאוד קשים, תנאי מעצר בית מלא. שירות המבחן סבור שיש בכך כדי לצמצם את רמת המסוכנות. התקיימו כל הכללים שנפסקו בפסיקה כדי לאשר לו זאת.

מגיש אסופת פסקי דין. גם בעבירות חמורות יותר של אלימות קשה ואין קשר בין הגמילה לאלימות במשפחה ביהמ"ש המחוזי בחיפה הורה על שחרור ועוד החלטות רבות.

ב"כ המשיבה: הוגש כנגד העורר הזה כתב אישום שהוא בין החמורים בכל הקשור לרצף של עבירות בסחר בסם מסוג קוקאין וגם מסוג חשיש וגם החזקת סמים. כפי שגם פורט באריכות בהחלטה האחרונה של ביהמ"ש קמא ששם התייחס, כפי שניתנה התייחסות בכל ההחלטות הקודמות לראיות בתיק הזה, שמהם אנו למדים מי זה העורר הזה ועל המעורבות שלו העמוקה בעולם הסחר בסם, בכך שיש לו נגישות לסמים לאנשים בכל רחבי הארץ, לאופן התנהלותו מול הסוכן לאופן שהוא יודע להפנות לסמים שהיעוד שלו ברמה נמוכה או גבוהה וטיב החומר. כב' השופט קמא הדגיש את כל הנקודות והעובדה שהוא מבצע את העבירות עבור רווח כלכלי, ומכל זה אנו למדים לגבי רמת מסוכנותו הגבוהה כלפי הציבור ועל החומרה היתרה שיש בעבירות שביצע. לא באיזשהי הזדמנות חד פעמית, אלא עבירה שחוזרת על עצמה לאורך תקופה. אנו כאן בערר מספר שלוש בתיק הזה, ובימ"ש קמא שב ואומר שזה לא המקרה שיש להורות על שחרור, לא בגין חומרת העבירות. אנו למדים על אופיו של העורר כבר מהתסקיר הראשון שהוגש בספטמבר על ניסיונות שהיו עמו בעבר ולא צלחו וכבר משנת 2003, לא צלחו גם לאור התנהגותו של העורר. אותו תסקיר פירט על הקושי שלו להתנתק לאורך זמן מניהול אורח חיים עברייני וקיימים פערים באופן הצגתו של הדברים. כבר אחרי אותו תסקיר כב' השופט קמא הורה על מעצרו עד תום ההליכים למרות בקשת שירות המבחן להמשיך ולבחון הליכים. חשוב להפנות לקביעות של כב' הנשיא שהיינו בפניו במסגרת הערר הקודם, ששם ציין שאם המקרה היה מגיע לפני כן, ספק אם היה מורה על עריכת תסקיר. כב' הנשיא פירט על סמך מה ביסס את הקביעה הזו שלו, תוך שקבע שיוגש תסקיר משלים אך ורק לאור ההחלטה של כב' השופטת נצר ותוך שהדגיש שבימ"ש שלום רשאי להורות על כל החלטה שהוא ימצא לנכון בתיק הזה. אותו תסקיר נוסף שהוגש לאחר מכן, הוא אכן תסקיר מאוד לקוני שלא מוסיף דבר על הפרטים הלא חיוביים שעלו מהתסקיר הראשון ולא נותן כל מענה לאותו רמת סיכון ולהעדר שיתוף הפעולה בהליכים הקודמים. הם המליצו על מסגרת שהוא יכול לקום ולעזוב מתי שהוא רוצה והם רק יכולים לדווח על כך. השופט קמא בהחלטתו האחרונה ציין שמקרה זה לא נכנס בגדר אף אחד מהחריגים שנקבעו בפסיקה, הוא מדבר על כך שאת העבירות המיוחסות ניתן לבצע באמצעות טלפון תוך יצירת קשר עם אנשים שונים. התייחס לעברו הפלילי שיש ליתן את הדעת, למרות גילו כבר צבר מעורבות פלילית לא קטנה בגין שלל עבירות שונות ובהן גם עבירות אלימות והפרת הוראה חוקית ושיבוש מהלכי משפט שגם בהם יש להראות שאין לתת בו אמון. בנסיבות האלו ולאור חומרת העבירות ובהעדר כל נסיבות חריגות בתיק הזה, התסקיר הוא רק בגדר המלצה וביהמ"ש קמא בצדק דחה את ההמלצה. אנו עומדים על דחית הערר.

עו"ד אורינוב: חוזר על הנימוקים המפורטים בהודעת הערר ולתסקיר המדברים בעד עצמם שכן מדובר במקרה בו יש לשחרר את העורר להליך גמילה כבר בשלב המעצר.

<#2#>

החלטה

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו 6 עבירות של סחר בסמים מסוכנים שבוצעו במהלך חודשים פברואר 2011 ועד מאי 2011 וכן עבירה אחת של החזקת סם מסוכן לשימוש עצמי שביצע בחודש יולי 2011. כתב האישום מפרט, כי בהזדמנויות האמורות לעיל, מכר העורר סמים מסוכנים לסוכנת משטרתית סמויה, בכמויות שונות. יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו, ובהחלטה הראשונית שניתנה הורה בימ"ש השלום (כב' השופט רוזין) על מעצרו של העורר מבלי שנדרש לקבלת תסקיר. בערר שהוגש ונדון בפני כב' השופטת נצר נקבע, כי מבלי שהדבר ירמז על התוצאה הסופית של הבקשה יוגש תסקיר לבימ"ש השלום, אשר ישוב וידון בבקשה לאחר עיון בתסקיר. ואכן, בימ"ש השלום קיבל לעיונו תסקיר מטעם שירות המבחן והורה (הפעם כב' השופט בן טולילה - החלטה מיום 2/10/11) על מעצרו של העורר, מבלי שנזקק לבקשת ההגנה לקבל השלמה לתסקיר שהוגש. ערר נוסף הוגש ונדון בפני חברי, כב' הנשיא, אשר אך נוכח החלטת כב' השופטת נצר, הורה על קבלת תסקיר משלים. כב' הנשיא ציין, ואני מצטרפת להערתו, כי " אם העניין היה מובא בפני מלכתחילה, ספק רב אם הייתי מורה על עריכת תסקיר בעניינו של עורר זה". הדיון הוחזר פעם נוספת לבימ"ש השלום. הוגש תסקיר משלים ובימ"ש השלום (כב' השופט בן טולילה), נדרש לתסקירים שהוגשו, ושוב הורה על מעצרו של העורר. מכאן הערר שבפני.

יצויין, כי התסקיר המשלים שהוגש לבימ"ש השלום המליץ על שחרורו של העורר להליכי גמילה בקהילה הטיפולית "בית אביבה", המלצה שלא אומצה על ידי ביהמ"ש. לטענת ב"כ העורר, המקרה שבפנינו נופל בגדר החריגים שנקבעו בפסיקה, שכן העורר מגלה רצון כן ואמיתי להשתלב בהליך הגמילה וסיכוייו לשיקום טובים. הוא הוסיף וציין, כי קבלתו של העורר לקהילה הטיפולית מלמדת אף היא, על הסברה של הגורמים המטפלים, כי סיכויי שיקומו של העורר גבוהים, וממילא, להבנתו, שילובו של העורר במסגרת הקהילה מצמצם את מסוכנותו. הסנגור הוסיף וציין, כי נסיבות חייו של העורר השתנו בשנים האחרונות לאור השפעתה החיובית של בת זוגו החדשה, בעטיה מבקש העורר לשנות את חייו.

לא הייתה מחלוקת, כי הכלל הוא שמי שמואשם בעבירות כה חמורות של סחר בסמים, רק במקרים חריגים מורה ביהמ"ש על שחרורו מהמעצר. בימ"ש השלום היה ער לכלל האמור וגם היה ער לחריגים שנקבעו בפסיקה וציין כי המקרה שבפנינו איננו נופל בגדר חריגים אלה. לעניין זה הפנה ביהמ"ש בעיקר לתסקיר הראשון שהוגש בעניינו של העורר, אשר נדמה כי התסקיר הנוסף שהוגש אינו לוקח בחשבון את המסוכנות הרבה העולה מהעורר לכאורה מהמפורט בתסקיר הראשון. שירות המבחן התרשם, כי לעורר " כוחות מצומצמים להתמודדות עם בעיית התמכרותו לסמים... מתקשה להתנתק באופן מוחלט ולאורך זמן מניהול אורח חיים עברייני והתמכרותי... קיים פער בין תפיסתו ורצונו לניהול אורח חיים נורמטיבי לבין המצוי בפועל". יחד עם זאת, מצא שירות המבחן כי ישנה מוטיבציה כנה להשתלב בהליך טיפולי. בסופו של דבר, בתסקיר הראשון ולאחר שנעשה שקלול של כל הגורמים, התרשם שירות המבחן מקיומה של רמת סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות.